פסק-דין בתיק ת"ק 001580/03

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ע"ס 10,000 ש"ח עבור הוצאות שמאי, הוצאות תיקון רכבו, הוצאות עבור הכנת התיק, "ביטול זמן" ועוגמת נפש.

התובע טען בכתב תביעתו כי ביום 14/12/02 הנתבע פגע ברכבו במסגרת תאונת דרכים ומאחר והנתבע לא הודיע לחברת הביטוח שלו אודות התאונה כאשר התובע היה מבוטח בביטוח חובה בלבד נאלץ להגיש את תביעתו ישירות כנגד הנתבע.

התובע הוסיף וטען בכתב תביעתו כי בעת קרות התאונה הנתבע היה "שרוי בגילופין" והנתבע נעצר על ידי המשטרה ונעצר לכמה ימים.

התובע הגיש חשבון שכ"ט של השמאי ע"ס 590 ש"ח, וכן חוות דעת של השמאי מטעמו ממנה עולה כי נגרם לרכבו של התובע נזק בסך של 4,590 ש"ח.

הנתבע מס' 1 לא הגיש כתב הגנה. יחד עם זאת הנתבעת מס' 2 הגישה כתב הגנה מטעמה בתיק.

הנתבעת 2 טענה בכתב הגנתה כי דין התביעה להידחות מאחר ותיאור קרות התאונה אינו ידוע לנתבעת שכן הנתבע 1 לא טרח להודיע לנתבעת על דבר קרות התאונה והפנתה לסעיפים 22, 23 (ב) וב- 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"ה - 1981, פרק ד' סעיף 11 לפוליסת הביטוח.

כמוכן נקבע כי הנתבע לא שילם דמי השתתפות עצמית ועל כן מכל סכום שייפסק, אם ייפסק יש לנכות את הסכום הנ"ל.

לחילופין נטען על ידי הנתבעת כי בהעדר שיתוף פעולה בין הנתבעת ובין הנתבע ובשל הנזקים אשר נגרמו לנתבעת 2 יש להטיל את כל ההוצאות על הנתבע 1.

הנתבעת 2 התייחסה למפורט בכתב האישום אשר הוגש כנגד הנתבע וטענה כי הנתבע נסע תחת השפעת אלכוהול בניגוד לכיוון הנסיעה המותר, התנגש במונית ואף ניסה להימלט מהמקום.

לאור זאת נטען על ידי הנתבעת כי אין מקום לחייבה בהוצאות מאחר ופעל בזדון ולא בתום לב וברשלנות.

הנתבעת טענה בנוסף כי הנתבע חסר כיסוי ביטוחי מאחר והנתבע נהג ברשלנות רבתי תוך הסתכנות מרצון כשהוא נהג ברכב כשיכור כלוט.

נציג הנתבעת 2 הופיע לדיון אשר נקבע במעמד הצדדים וטען כי יש למחוק כנגדה את התביעה ולחייב את הנתבע 1 בלבד. בנוסף לכך, נטען על ידי נציג הנתבעת 2 כי יש לזמן את שמאי הרכב מטעם התובע לחקירה וכן טען כי מבקשים והנתבע מס' 1 יהיה נוכח בדיון.

בסוף הדיון נקבע כי במידה ויקבע מועד דיון נוסף, על התובע לדאוג להבאת השמאי מטעמו.  

עיון בסעיף 11 בפרק ב' בפוליסת הביטוח אינו מציין כי בהעדר דיווח פרטי האירוע ישירות לנתבעת 2 על ידי הנתבע 1 נעדר לנתבע 1 כיסוי ביטוחי והנתבעת הינה משוחררת מהפוליסה ככל שמדובר בתביעות אשר מוגשות על ידי צד ג'.

הנציג מטעם הנתבעת 2 הוסיף וטען, כי אין ספק שהנתבע אחראי לתאונה היות ופעל בזדון ונהג ברשלנות רבתי להבדיל מרשלנות ובתום לב ונתמך בטענה זו כדי לבסס את בקשתה למחיקת התביעה על סף כנגדה.

לאור זאת אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה לא קבלה פרטים אודות האירוע וכי הנתבע לא דיווח לה אודות פרטי האירוע כנדרש מהוראות פוליסת הביטוח.

התנהגות זו של הנתבע מאפשרת לנתבעת לתבוע את הנתבע 1 בגין נזק אשר נגרם לה אך אינה משחררה מחובתה לכבד את פוליסת הביטוח ככל שמדובר בצד ג', התובע במקרה דנן.

הנתבע הוזמן לדיון אשר נקבע במעמד הצדדים וכן היה על נציג הנתבעת להזמין את השמאי לדיון ולא לבקש את התייצבותו בסוף סיכומיו.

לאור האמור לעיל, אין מקום לדחות את התובענה על הסף, ואין כל מחלוקת , עובדתית, לפיה הנתבע אחראי לתאונה.